גודל טקסט:
שינוי צבעי האתר:
מקשי קיצור
S - עבור לתוכן העמוד
1 - עמוד הבית
4 - חיפוש
הצהרת נגישות

המחלה הפריודנטלית ועישון

המחלה הפריודנטלית ועישון

מבוא

העישון מתקשר עם מחלות קשות כמו סרטן, מחלות ריאות ולב וכן מחלות אחרות. הקשר בין עישון לבין מחלות חניכיים הוא פחות ידוע לציבור, אולם, השפעותיו של העישון על מערכת תמיכת השן בלסת הינו ידוע ומוכח, כמו הקשר של העישון ומחלות כלליות אחרות. המחקרים האחרונים בתחום מראים כי העישון הינו גורם סיכון מרכזי בהתפתחות והתדרדרות מחלות החניכיים. על המעשנים להיות מודעים לסכנות מחלות החניכיים בפיהם כמו בקשר בין עישון לבין סרטן או התקפי לב.

מהי מחלת חניכיים?

הביטוי בפה

החניכיים נוטות להתעבות ולהיות ופיברוטיות, ללא בצקת משמעותית למרות חומרת המחלה. למרבה הפלא, המעשנים אינם מתלוננים על דימומים, כנראה בגלל שיבושים בהספקת הדם. קיימות נסיגות חניכיים וחשיפת שורשים: השיניים נראות יותר ארוכות צהובות וחומות בגלל צביעת הניקוטין. ירידת בתחושת הטעם וריח חריף מהפה (חיידקים אנארוביים). בצילומי הרנטגן, ניתן להתרשם בספיגות עצם דרמתיות לעומת המטופלים הלא מעשנים. בפנים, ניתן להתרשם בעליית הקמטים וצבע אפור.

התהליך הפאטולוגי: איך ועל מה העישון משפיע?

  1. העישון משפיע על הרכב החיידקים בפה (פלורה באקטריאלית) מחקרים מראים כי אצל המעשן, קיימת עלייה משמעותית בחיידקים אלימים (פאטוגניים) בפלורה בפה ובלוע. בדרך כלל קיים איזון ושיווי משקל בין החיידקים האראוביים ״הנורמאליים״ לבין החיידקים בעלי פוטנציאל פאטוגני. האיזון עשוי לחזור לאחר כמה חודשים במידה והמטופל מפסיק לעשן.
  2. עישון פוגע במיקרוצירקולציה (אספקת הדם של השלוחות הטרמינאליות ופריפריות בכלי הדם ברקמות): קיימת הצרות של כלי הדם בחניכיים בעקבות הצטברות של ניקוטין והקטנת זרימת הדם, דבר המעכב את הגעתם של התאים החיוניים בהתגוננות מול החיידקים. זהו כנראה ההסבר, כי המעשנים חשים פחות דימומים בפיהם למרות התקדמות מחלת החניכיים. ידוע כיום כי, החומרים הנוצרים במהלך שרפת הסיגרייה (הפחם) הינם יותר מזיקים מאשר הניקוטין עצמו. הם אחראיים לשינוי בסמיכות הדם עם נטיית יתר לקרישה והדבקויות. לסיכום, הדם של המעשן הינו סמיך יותר וזורם לאט.
  3. עישון משפיע על המערכת החיסונית ע״י הקטנת יצירת הנוגדנים, פגיעה בכדוריות הלבנות (פגיעה בנדידת בPMN ,במונוצ׳יטים מאקרופאגיים ויוכלתם לעכל חיידקים).
  4. העישון פוגע במטאבוליזם של הפיברובלאסט, התא שאחראי לריפוי פצעים. הפיברובלאסט שומר ומבטיח על תקינות רקמת החיבור שבין השן לבין החניכיים.
  5. העישון מזרז את בריחת הסידן וכך מאפשר ספיגת עצם מואצת מול הגורם הבאקטריאלי.

 

ההשלכות המעשיות הקליניות של העישון ברפואת החניכיים:

  1. שיבוש בגילוי מוקדם של מחלת החניכיים הדימום בזמן הצחצוח הינו אחד הסימנים הראשונים והיחידים הקיימים למודעות על קיום מחלת חניכיים אך אצל המעשן, הכלי אינו עומד לרשותו ולרוב אינו יודע דבר על התפתחות המחלה ולעיתים נבדק מאוחר מידיי.
  2. עיכוב בתהליך ריפוי הפצעים. נראה שקיימת השהייה בתהליך הריפוי בגלל אותם התהליכים ושינויים החלים באספקת הדם ובמערכת החיסונית.
  3. הטיפולים הפריודונטליים (שמראניים או כירורגיים) אינם מגיבים כצפוי לעומת המטופלים הלא מעשנים. התוצאות לא יציבות ביחוד לטווח הארוך. בשל קשיים במיקרוצ׳ירקוליצה, הכירורגיה העדינה( מיקרוכירורגיה) אינה מתאימה.
  4. עישון וקליטת שתלים: תהליך האוסאואינטגרציה של השתלים הדנטליים אכן מתבצע אצל המעשנים, אך הוא איטי יותר ושביר. דבר שמתבטא ע״י התפתחות מהירה של דלקת חניכיים סביב השתלים: ״פריאימפלנטיטיס״ וכישלון השתלים לטווח בינוני/קצר.

 
הפסקת העישון והתקווה

כל המחקרים מוכיחים כי הפסקת העישון מחזירה דינאמיות למערכת הוואסקולארית ומחזור הדם (המטופלים שהפסיקו לעשן מציינים הופעת דימומים בחניכיים, דבר שלא היה קורה בעבר). כבר בימים הראשונים לאחר הפסקת העישון, אותם המחקרים מראים שינוי לטובה בזרימת הדם, דבר עשוי להועיל בהצלחת הטיפול הפריודונטלי.

התייחסות טיפולית עם המעשן

אם מספר מרפאות ומומחים מסרבים לטפל במטופלים המעשנים בשל הסיכויים הקלושים להצליח בטיפול, דעתי היא שונה: המעשן הינו הקורבן של התמכרות קשה שלא תמיד הוא מסוגל להתמודד איתה. הוא בדרך כלל נמצא במעגל סגור שאינו מאפשר לקחת את עצמו בידיים. לכן, אין להעניש אותו. יש לנסות להתאים את מגוון טיפולינו העומדים לרשותינו לאותם מטופלים תוך כדי התחשבות ולקיחה בחשבון של מיגבלות הטיפולים. יש לחזור ולהתמיד בשכנוע המטופלים להפסיק את העישון. בדרך כלל, מדיניות של פחד מבוססת על פחד ממחלת הסרטן או מחלות לבביות אינה רצוייה כי היא לא משיגה את המטרה והמטופלים אינם רגישים לה. יש להעדיף שיחה כנה המבליטה טיעונים אחרים הקשורים לאסתטיקה ואיכות החיים. אנו מציעים תכנית של שיפור באיכות חיים הבנויה על הפסקת עישון משולבת עם כושר גופני ותזונה נכונה. ההשגים הראשונים של הטיפול הפריודונטאלי, מעודדים את המטופל המעשן לקחת את בריאותו בידיו ולשבור את המעגל בו הוא נמצא. אנו, כרופאים, מתנהגים כמאמנים התומכים באותם המטופלים בלקיחת גורלם לידיים.