יחסי הגומלין כרטיס נסיעה דו כיווני מלבד סיבוכים ווסקולאריים, לבביים, כלייתיים, רשתית העין וכלי הדם הפריפריים, מחלת החניכיים מופיעה אצל כשליש מחולי הסוכרת. מזה יותר מ-50 שנה ידועה לנו השפעת מחלת הסוכרת על התפתחות המחלה הפריודונטלית.
כמה מילים על המחלה הפריודונטלית (או מחלת חניכיים)
מחלת החניכיים הינה מחלה זיהומית המתפתחת בצורה כרונית, לאורך השנים. הגורם העיקרי הינו שכבת חיידקים (רובד חיידקים). החיידקים אחראיים להיפרדותן של החניכיים מהשן ומאפשרים את הרס הרקמות התומכות לשן, (כמו עצם האלוואולארית) ובסופו של דבר, מובילים לנשירת השיניים. ידוע כי מחלת הסוכרת הינה גורם נלווה להתקדמות מהירה של דלקת החניכיים וללא איזון הסוכרת, ניתן להגיע לאובדן השיניים במהרה.
מחלת הסוכרת פוגעת בתפקוד התאים של המערכת האימונולוגית, כמו מונוציטים (Macrophages), לימפוציטים ניטרופלים וכו' על ידי פגיעה:
דברים אלה גורמים לעיכוב בתגובת המאכסן ויצירת צ'יטוקיונים הפוגעים ברקמות החניכיים / עצם ע"י תגובת יתר הרסנית. שינוי ביכולת הריפוי הפצע (ע"י פגיעה בפיברובלסטים), התא אחראי לתיקונים ובנית קולגן.
אך בשנים האחרונות התברר קיום כיוון השפעה הפוך.
מלבד הידיעה כי מחלת הסוכרת מזרזת את מחלת החניכים, מחקרים מראים, שקיים כיוון הפוך, כלומר, מחלת החניכיים משפיעה, בעצמה, כמו כל תהליך דלקתי/זיהומי לרעה על יכולת האיזון של מחלת הסוכרת. כלומר מחלת חניכים לא מטופלת עלולה להקשות על איזון הסוכרת ע"י:
לא רק שניתן לרפא מחלה פריודונטלית אצל חולי סוכרת, אלא, מומלץ והכרחי, לרפא אותה, על מנת לעזור לאיזון הסוכרת. כמומחים למחלות חניכיים, אנו עדים לכך שמטופלים חולי סוכרת, אשר עברו טיפול פריודונטלי, מסוגלים לחוש שיפר במצב הסוכרת.