מחלת חניכיים היא מחלה זיהומית אשר גורמת להרס הרקמות התומכות בשן ומביאה להינתקות הדרגתית של מנגנון האחיזה של השיניים בלסת. כאשר מחלת החניכיים לא מטופלת חלה הידרדרות מהירה במצב הרקמות הבאה לידי ביטוי בהתרופפות השיניים עד לכדי נשירה. אחרי גיל 35, לפחות 3 מתוך 4 מבוגרים לוקים במחלה בדרגה מסויימת. המחלה נגרמת על ידי חיידקים הנמצאים מתחת לחניכיים מסביב לכל שן. חיידקים אלו מפרישים רעלנים הגורמים להיווצרות דלקת ולניתוק רקמות החניכיים התומכות בשן.
כתוצאה, נוצרים "כיסים" דלקתיים סביב השן. במשך הזמן מצטבר רובד של חיידקים ואבן בכיס הגורמים להרס נוסף של החניכיים ולהעמקת הכיס. החיידקים יכולים לחדור לדם, לזרום לכל הגוף ולהמשיך להפריש רעלנים. כתוצאה מכך, המערכת החיסונית תגיב כפי שהיא מגיבה לכל זיהום החודר לגוף ותנסה לחסלו.
הטיפול הקונבנציונאלי במחלת חניכיים מתבצע על ידי סילוק הגורם למחלה (רובד חיידקים ואבנית) ובדרך כלל, נעשה בשלבים: הטיפול הראשוני הינו שמרני על ידי ניקוי אבן, הקצעות שורשים (ניקוי עמוק של דופן השורש) יחד עם קבלת הנחיות לתחזוקה נכונה. מספר שבועות לאחר מכן, ניתן להעריך מחדש את המצב ולהחליט על צורך בטיפול כירורגי משלים. הרחבה על דלקת / מחלת חניכיים ודרכי הטיפול>>
מטרת הטיפול הכירורגי הינה, להגיע לכיסים העמוקים, לסלק את הגורמים למחלה ולרפא את הנזקים שנגרמו ברקמות התומכות את השן בלסת, (בעצם וברקמת החיבור). הטיפול משלב במרבית המקרים, שימוש בתחליפי עצם, חלבוני גדילה וממברנות. עבור מטופלים רבים, קיים קשר ישיר בין טיפול בחניכיים לבין ניתוח החניכיים.
אכן, במקרים רבים הטיפול הפריודונטלי (טיפול חניכיים) מסתיים בטיפול כירורגי. אולם, קיימים גם מקרים שלא. כיום קיימות חלופות המשלימות את הטיפול הכירורגי, ומסוגלות לתת מענה במצבים שבהם הטיפול הכירורגי אינו מתאים:
- במידה והמחלה והכיסים מופיעים באזור אסטתי (בשיניים הקדמיות), סביב כתרים, שיחזורים ושיקומים חדשים, הדבר מקשה על ביצוע ניתוח.
- במקרים כשעומק הכיס הינו גבולי ורצוי לנסות, "טיפול שאינו פולשני", לפני שמגיעים לחדר הניתוח ולטיפול כירורגי.
- מטופלים הסובלים ממחלות סיסטמיות ובעיות רפואיות משמעותיות אשר אינם מאפשרים ביצוע טיפולים כירורגים. אלו מקרים קיצוניים שבהם, הטיפול הכירורגי כבר לא יוכל לסייע.
- מטופלים שכבר עברו טיפולים כירורגים אך מחלת חניכיים חוזרת ומופיעה שוב. במקרים אלה, אנו מציעים טיפול פריודונטלי משלים, לא פולשני ושמרני.
מהן החלופות העומדות לרשותנו:
1. החדרת פריוצ'יפ (PERIOCHIP)
הפריוצ'יפ הינו אחד התכשירים לטיפול מקומי המוביל והמבוסס ביותר בשוק הבינלאומי. הפריוצ'יפ, הינו בגודל ציפורן של תינוק ומוחדר ישירות לתוך הכיס הפריודונטלי, לאחר שהמטופל עבר הסרת אבנית והקצעת שורשים. הפריוצ'יפ מותווה לכיס פריודונטלי בעומק של 5 מ"מ ומעלה. תהליך ההחדרה לוקח פחות מדקה ואינו מצריך חומר מאלחש (ANESTHESIA). הפריוצ'יפ נשאר במקום, משחרר כלורהקסידין (חומר אנטיספטי) לתוך הכיס במשך 7-10 ימים. הפריוצ'יפ מתכלה לחלוטין, כך שאין צורך לזמן את הפציינט להוצאת התרופה מהכיס. פריוצ'יפ אינו מכתים את השיניים ואינו פוגע בחוש הטעם. הפציינט אינו נדרש להימנע ממזון ושתייה לאחר החדרת הפריוצ'יפ וניתן להמשיך ולבצע את הגיינת הפה כרגיל.
על מנת להשיג תוצאות מרביות, רצוי להחדיר פריוצ'יפ כל 3 חודשים (במשך 9 חודשים עד שנה) במידה והכיסים נשארים בעומק של 5 מ"מ ומעלה. כמו כן ניתן לשלב את הפריוצ'יפ בתכנית התחזוקה הפריודונטלית (גם לאחר ניתוחים), הכוללת ניקוי והדרכה לשמירה על היגיינת פה טובה.
2. החדרת ארסטין ARESTIN):Minocycline Hcl 1mg)
ARESTIN הינו טיפול אנטיביוטי המוחדר מקומית לטיפול בכיסים פריודונטלים. מדובר באבקה המכילה יותר מ- 100,000 מיקרו כדוריות, המשחררות חומר אנטיביוטי לאורך זמן (MINOCYCLINE). בפגישה אחת, רופא החניכיים, לאחר שביצע ניקוי יסודי והקצעת שורש, יחדיר ARESTIN לתוך הכיס שבין השן לבין החניכיים. הפרוצדורה אינה כואבת והשימוש בחומר אנטיביוטי בשילוב עם ניקוי יסודי של הכיס מסוגל לשפר את תוצאות הטיפול על ידי ניטרול והרג החיידקים שבעומק הכיס. החומר המוחדר נשאר פעיל זמן רב לאחר מכן.
המחקרים מראים כי השימוש ב- ARESTIN במשולב עם הקצעות, משלש את סיכוי הצלחת הטיפול, לעומת הקצעת שורשים בלבד!
